פטרת ציפורניים אצל ילדים היא נדירה יחסית, עם שכיחות כללית של 2.5%, והמצב מופיע בשכיחות גבוהה יותר אצל מתבגרים מאשר אצל ילדים צעירים, ולכן קשה לרופאים לאבחן את הפטרת כשהיא אינה חשופה לזיהוי.
כשילדים צעירים סובלים מפטרת הציפורניים, הם בדרך כלל נדבקים מקרוב משפחה מדרגה ראשונה בבית, הורה או סב עם הפטרת, ולעיתים מתעורר מצב של פטרת כף הרגל הקשור להידבקות.
הבנת הגורמים לפטרת ציפורניים אצל ילדים
הפטרת נפוצה פחות בקרב ילדים צעירים מאשר אצל מתבגרים ומבוגרים, היות וצמיחת הציפורניים אצל ילדים מתבצעת מהר והם בדרך כלל גם לא נוטים לשהות זמן רב בחדרי הלבשה או רחצה כמו מתבגרים או מבוגרים, מה שמהווה את אחד הגורמים לפיתוח הזיהום. בנוסף, פטרת הציפורניים אצל ילדים מתרחשת בדרך כלל בכפות הרגליים יותר מאשר על הידיים.
הפטרת מתרחשת על הציפורניים כתוצאה מפעילויות ילדים הקשורות בלכלוך, השכיחות אצל ילדים, למעט כשמדובר בתינוקות או פעוטות שמפתחים את הפטרת ומעבירים אותה על אצבעותיהן. כשמדובר בזיהוי הגורם לפטרת, יש לחשוב תמיד על אפשרות דיכוי המערכת החיסונית.
הקושי באבחון פטרת בציפורניים
רופאים מתקשים מעט לאבחן פטרת הציפורניים בקרב אוכלוסיית הילדים, היות ובדרך כלל זו אינה האפשרות הראשונה שעולה על הדעת. קיימים מגוון גורמים בגללם ילד עשוי לפתח ניוון ציפורניים, כולל טראומה או פסוריאזיס.
ניוון ציפורניים שעשוי להידמות לפטרת, עשוי לנבוע אף ממחלות עור דלקתיות אחרות כגון אקזמה ביד או ברגל, בשיתוף עם מחלות גנטיות.
גם אם הילד סובל מהפרעה מוכרת המשפיעה על הציפורניים כגון פסוריאזיס, יש להבין שזיהום משני עשוי להתרחש ולהשפיע על מצב חריג של הציפורניים. אם ציפורניים שונות מושפעות באופן זהה, סביר יותר לבחור בגורם מערכתי יותר מלבד פסוריאזיס האחראי להופעת הפטרת. ניתן לאשר את האבחון עם בדיקת תרבויות או בחינת סימני פטרת המתבטאת בכתמים מיוחדים.
אפשרויות טיפול
לאחר שפטרת הציפורניים מאובחנת כראוי, ניתן לטפל בה. לא מומלץ להסיר את הציפורן, מה שמותיר אפשרות טיפולים מערכתיים הנחשבים כיעילים ביותר לילדים. טיפולים מערכתיים בילדים נחשבים כבטוחים היות ולא קיים הסיכון לאינטראקציה עם תרופות אחרות או סיכון להישנות.
לילדים יש את כל החיים לפניהם וניתן לייעץ להורים על שיטות למניעת הישנות מחשיפה סביבתית. הם גם כמעט ולא נוטלים תרופות מערכתיות, כך שניתן לטפל בהם עם תרופות לבליעה מבלי לדאוג לתופעות לוואי.
התרופות השונות נקבעות באופן אישי בהתאם לגיל הילד, מצבו הבריאותי וחומרת התסמינים, ויש לקחת את הטיפול התרופתי שנקבע פעמיים ביום למשך תשעה חודשים, או עד שהציפורן הבריאה צמחה לחלוטין.
תרופות חדשות יותר מובילות להבראת הציפורן לטווח הארוך יותר ויש להשתמש בהן בטיפול יומי. לעיתים נקבעת מנה תרופתית שבועית למשך שלושה עד ארבעה חודשים. אפשרות טיפול תרופתי נוספת היא טרבינאפין, תרופה הנקבעת לשימוש באופן יומי במינון הנקבע בהתאם למשקל הילד.
הטיפול המוצלח בפטרת הציפורניים אצל ילדים היא אבחנת המצב, ולא קביעה שרירותית לפי גיל הילד והנחה אוטומטית שהוא צעיר או מבוגר מדי לקבל את התרופה המתאימה. תחילה יש לקבוע את הגורם המדויק להתרחשות הפטרת, ואז לחקור הלאה את גישת הטיפול המתאימה ביותר.