כל מי שמשתמש בביטוי "איטי עד כדי זחילה", כנראה לא צפה באמת בתינוק בן עשרה חודשים הזוחל סביב החדר על ידיו וברכיו. במובנים מסוימים, זוהי תופעה מדהימה. אחרי הכול, רק לפני חודשים ספורים הוא הבין שזרועותיו ורגליו קשורות לגופו.
ואכן, זחילה היא פעילות תנועה מרתקת של התינוק, הגורמת גאווה רבה להוריו, תנועה זו נחשבת לאבן דרך התפתחותית חשובה מבחינה פיסית ונפשית והיא המאפשרת תנועה תקינה בעתיד. כל תינוק מפתח לעצמו את סוג הזחילה המתאים לו, ועל פי מיטב המומחים המערביים אין דרך אחת "נכונה" לזחול.
הוא עשוי לזחול על הגב, או לפרוש את כל גפיו ולהשתמש בהם כדי להתקדם. ההיבט החשוב של הזחילה הוא יכולת התינוק לנוע במרחב, לתכנן את התקדמות הגעתו למחוז חפצו ("אני צריך את החפץ הזה") ושיפור הביטחון העצמי.
זחילה היא אבן דרך התפתחותית חשובה
לפני שהתינוק מסוגל לזחול, חלק מתגובות הרפלקסים שלו צריכות לדעוך בהדרגה. אלו התנהגויות אוטומטיות אותן הוא מסגל במהלך השבועות המוקדמים לחייו, כשאצבעותיו נכרכות סביב הוריו כשמדגדגים אותו, או הדרך בה גפיו נמתחים כשהוא נבהל.
רוב התינוקות מתגברים על אינסטינקטים אלו במהלך השנה הראשונה לחייהם, כשהם מתחילים לשבת זקוף ולחקור את העולם. במקביל, הם מפתחים שני רפלקסים חדשים.
אחד, תנועת ההטיה של גופו, המאפשרת לו להושיט יד מייצבת אם הוא מתנדנד במהלך הישיבה, והשני הוא רפלקס הצניחה, הגורם לו להיאחז במשהו אם הוא נופל.
זחילה מתאימה אף ליכולת הגוברת שלו לזהות דברים ממרחק. הסיבה העיקרית שלו להתחיל לנסות להגיע מנקודה א' לנקודה ב' היא כדי להשיג משהו שהוא ראה ורוצה.
סוגי זחילה בקרב תינוקות
כל תינוק מפתח תנועות ייחודיות לו, וסוגי הזחילה הנפוצים כוללים:
זחילה לאחור – בתנועה זו, התינוק זוחל לאחור, תוך שהוא מבין את היכולת שלו להתמצא ולנוע במרחב.
זחילת זחל – בתנוחה זו, התינוק נתמך בכפות ידיו כדי להרים את פלג גופו העליון ואז הוא מפיל את עצמו על בית החזה. כך הוא מבין כיצד לנוע במרחב ולתכנן את הניידות שלו.
זחילת גחון – בתנוחה זו התינוק נאחז ברצפה תוך שהוא נתמך בבטנו, ומתקדם כשהוא נשען על יד אחת ודוחף את הגוף עם הרגל הנגדית. זוהי תנועה צולבת המתבצעת באמצעות תיאום בין שני חלקי המוח. זחילה זו מאפשרת את חיזוק חגורת הכתפיים, תיאום רגל ויד, התפתחות עצמאות, הפחתה בסף התסכול ועידוד הביטחון.
לא תמיד הזחילה תהיה עיקבית ויש סיכוי שהתינוק ימשוך את עצמו עם רגל ויד נגדית אחת, אין זה אומר שהתינוק לא ייזחל שש בעתיד או יילך, אבל כדאי להתייעץ אפילו בעת ביקור בטיפת חלב ולוודא שהכל תקיןץ בדרך כלל מצב זה אינו מעיד בכלל על יכולתו של התינוק להמשך ההתפתחות התקינה שלו
זחילת ארבע – בתנוחה זו התינוק נאחז ברצפה עם כפות ידיו וכפות רגליו, כשהישבן מורם. ההתקדמות מתבצעת באמצעות יד ורגל נגדית. כך מפתח התינוק מערכת הצלבה של חיזוק חגורת הכתפיים, תיאום רגל ויד, פיתוח מיומנויות שיווי משקל, פיתוח יכולת הפרדת איברים, פיתוח הבנת התנועה במרחב, וחיזוק הגב והרגליים לקראת ההליכה.
זחילת שש – בתנוחה זו התינוק נאחז ברצפה עם כפות ידיו, שתי ברכו וכפות רגליו, כדי להתקדם תוך דחיפת יד ורגל נגדית. תנוחת זחילה זו זהה לזחילת ארבע, אך כאן התינוק משלב גם את ברכיו בתהליך.
זחילת ישיבה – בתנוחה זו התינוק מתקדם תוך כדי ישיבה והקפצת ישבנו. תנועה זו מסייעת לו לפתח הבנה לגבי יכולת התנועה במרחב, הוא מחזק את האגן ומסוגל לתכנן תנועה עתידית.
תפקיד ההורים בזחילת התינוק
עוד לפני שהתינוק מוכן לזחול, יש להניח לו לבלות זמן רב בשכיבה על בטנו, תוך כדי משחקים עימו במשך מספר דקות, כמה פעמים ביום, כשהוא ער ודרוך, על מנת לסייע לו לפתח את השרירים הדרושים לו לזחילה.
השיטה הטובה ביותר לעודד זחילה היא להציב צעצועים וחפצים אחרים מעבר להישג ידו. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים (AAP) ממליצה אף להשתמש בכריות וקופסאות כדי ליצור נתיב מכשולים עבור התינוק, שיוכל לשקול את דרכו להגעה אל החפץ המבוקש. כך הוא משפר את הביטחון, המהירות, והזריזות. יש רק להקפיד לא להשאירו לבד, כדי שלא יתקע מתחת לכרית או קופסה ויהיה בסכנת חנק.
תינוק זוחל יכול לבצע פעולה זו עם שובבות רבה, לכן יש לוודא שהבית בטיחותי, עם דגש על דלתות ומדרגות. התינוק נמשך למדרגות, אך אלו עדיין מסוכנות עבורו, ולכן הן צריכות להיות מחוץ לתחום עד שהוא שולט לחלוטין בהליכה, בדרך כלל בגיל שנה וחצי. וגם אז, יש לפקח עליו מקרוב.
מתי יש מקום לדאגה?
תינוקות מפתחים מיומנויות התפתחותיות בלוחות זמנים שונים, אך אם התינוק אינו מפגין עניין באבני דרך התפתחותיות הקשורות לניידות כגון זחילה או גלגול, ואינו מבין כיצד להניע את ידיו ורגליו בתנועה מתואמת, או לומד להפעיל את שתי ידיו ושתי רגליו באופן שווה עד גיל שנה, יש להתייעץ עם הרופא. פגים עשויים לפתח מיומנויות אלו מספר חודשים מאוחר יותר ומגיעים לאבני הדרך ההתפתחותיות מספר חודשים מאוחר יותר בהשוואה לתינוקות אחרים בני גילם.
תינוק עשוי להתעכב בזחילה בשל גורמים רבים ושונים, הגורם העיקרי הוא כשלא מניחים לו לבלות מספיק זמן בשכיבה על בטנו. תנוחה זו חיונית לחיזוק גבו וחגורת הכתפיים, הדרושים לו לזחילה תקינה.
בנוסף, מצב של גמישות יתר במפרקים, או טונוס שרירים גבוה או נמוך עלול להוביל לעיכוב בהתפתחות. גורמים נוספים הם בעיות גנטיות, נוירולוגיות או מטבוליות. אבחון הרופא יקבע אם אכן מדובר בבעיה רפואית.