שיטת השארת הילד לשנה נוספת בגן מיוחדת, מומלצת על ידי גננות בהנחה שבכך ירוויח הילד זמן נוסף לצמיחה רוחנית, רגשית או אף פיזית, טרם השתלבותו במסגרת בית הספר. אך למרות שאולי נראה הגיוני ששנה נוספת של "ניסיון חיים" או "פרקטיקה" תשפר את סיכויי הילד להצלחה בבית הספר, אין זה תמיד המקרה.
התפתחות ילד היא מטרה נעה, מה שמקשה על מדידת מוכנות הילד לעבור לבית הספר. יש לבחון גורמים רבים לפני קבלת ההחלטה החשובה להחזיק ילד למשך שנה נוספת בגן המיוחד, ומאמר זה מהווה את המדריך המלא להורים להתמודדות עם המצב.
הבנת צרכי הילד
על ההורים להיות ברורים לגבי המאפיינים הפרטניים של הילדים, כולל הבעת החששות והסיבות בעד או נגד הפקת התועלת מהשהות הנוספת בגן המיוחד. אם התחושה היא שילד אינו מוכן עדיין להשתלב במסגרת כיתה, או שאינו יודע לקשור את שרוכי נעליו, למשל, אלו הן אינן סיבות טובות לדחות את הכניסה לבית הספר, ושיחה זו צריכה לכלול את ההורים, מפקח מקצועי והגננת.
תכנית לימודים מתוכננת היטב כוללת היבטי גיל ואפשרויות התפתחות המתאימים לכל ילד, כך ש"יצעד" נכון על הרצף ההתפתחותי. יש לחשוב על סוגי ההתאמה המאפשרים לילד ביישן, מסויג או ממוצע, שיסייעו לו להתקדם יותר ולהצליח.
חלק מהילדים זקוקים לתשומת לב אישית ותמיכה נוספת. יש להחליט מהו הסיוע הנחוץ, הן בתוך ומחוץ למסגרת בית הספר, ולמקד את תשומת הלב לחששות אלו בראש סדר העדיפויות. מוקדם יותר הוא טוב יותר כאשר מדובר בהכרה ובתגובה למאבקים המוקדמים של ילד עם למידה.
חיוניות הייעוץ הנכון
האפשרות לאבד מערכת תמיכה חזקות היא גורם דאגה להורים, ולכן הורים לילדים עם מוגבלויות משמעותיות צריכים לשתף את חששותיהם עם משפחות אחרות. בנוסף, עליהם לשאול שאלות הנוגעות לאופן מעבר הילד למסגרת בית הספר, העיתוי, סוג בית הספר, ומי יספק את השירותים המיוחדים להם זקוק הילד.
הייעוץ אותו יכולים לקבל הורים המתלבטים אם להשאיר את הילד בגן למשך שנה נוספת, רק בגלל שכך הציעה הגננת, כולל נקודות של הגדרת מטרות המעבר לבית הספר ותיאור התוצאות הצפויות; העצמה מעודדת פעילה ומעורבות המשפחות בתהליך שיפור התקשורת של הילד וההורים עם כל הצוות המעורב, תוך התמקדות בצרכים ונקודות החוזק של הילד; והבטחת קבלת השירותים והתמיכה הדרושים להצלחת הילד בבית הספר.
נקודת המבט של ההורים
המעבר לבית הספר יכול לשמש כתקופה בה הורים לילדים צעירים בעלי מוגבלויות ישתמשו במסגרת החינוך ללא משוא פנים על מנת לפתור חילוקי דעות בנוגע לשירותים והצרכים של הילדים. הם יכולים להסכים או שלא להסכים עם רמת השירותים המסופקת בכיתה עצמאית.
הם עשויים להאמין שהילד זקוק ליותר זמן להבשיל, ולנטות לעכב את המעבר לבית הספר. נושאים אלו עשויים ליצור התחלה מתוחה למערכת היחסים בין ההורים והנהלת בית הספר, ועימותים אלו עשויים להמשיך ולהשפיע על הילד לטווח הארוך.
תוכניות הלימודים
בנוסף לחשש ההורים מפני השתלבות הילד במסגרת בית הספר מוקדם או מאוחר מידי, הם עשויים להתמודד עם המלצות תוכניות הלימודים העשויות להיות קשות ליישום במספר הגדרות בתי ספר. יש לוודא כי הנהלת בית הספר הנבחר מגשרת בזהירות על הפער בין תכנית לימודים במסגרת מבוססת, בסטנדרטים קפדניים יותר, לבין מסגרת בה הילד נהנה ושיחק עד כה.
צוות ההנהלה וצוות השירות המיוחד צריכים לפתח ולטפח מערכת יחסים תומכת עם בני המשפחה בשלב מוקדם, המתחיל כשהילד בגיל הגן וזכאי לראשונה לשירותי חינוך מיוחד. בשלב הראשון, יש לספק את השירותים המיוחדים כגון ריפוי בדיבור וריפוי בעיסוק בבית הילד ובמסגרת תוכניות מוקמות באיכות גבוהה.
אם אתם מרגישים כי הגננת לא מבססת טענותיה כמו שצריך ומרגישים כי הילד מוכן לעלות לכיתה א', אנא מכם התייעצו עם גורמים חינוכיים נוספים. יש המון מקרים בהם גננות מאבחנות את הילד סתם, וכשהילד נותר שנה בגן עם ילדים שבאמת צריכים חינוך מיוחד הדבר יכול להצית בו שהוא גם נזקק לשירותים, למרות שהוא לא.
ההחלטה השגויה לעיתים עלולה להשפיע על הדימוי העצמי של הילד ובהמשך השנים יהיה בעל ביטחון עצמיח נמוך. דוגמא נוספת למקרה חריג הוא אבחון ילד כזקוק למערכת תומכת והכנסתו לגן שלא מתאים לו. עם השנים הוא יגדל ויפתח את אותם הגינונים וההתנהגויות של ילדים חריגים למרות שיש לו יכולות אחרות שאולי יבואו לידי ביטוי מאוחר יותר, אבל ההפרעות החיצוניות ישפיעו בהתאם (למשל ילד שאובחן כסובל מאוטיזם קל אימץ את אופן הדיבור של חבריו בילדות ולימים הוא מכהן כעורך דין אבל עם המון שעות של קלינאית תקשורת על מנת ללמוד מחדש איך לדבר בצורה תקינה).