בעיות אורתופדיות הן בעיות מגוונות ביותר, המערבות בין השאר את המפרקים, הגידים, השרירים והעצמות. בקרב ילדים הבעיות האורתופדיות יכולות להיות תוצאה של מום מולד, תאונות מסוגים שונים, מחלות גנטיות, מחלות זיהומיות ועוד.
יש לציין כי ליקויים נוירו-מוטוריים וליקויים אורתופדיים, הם שני סוגים שונים של ליקויים. יחד עם זאת, הם יכולים להשפיע על הילד באותו אופן ולגרום לאותן מגבלות.
המאפיינים השכיחים והאופייניים הן לליקויים אורתופדיים והן לליקויים נוירו-מוטוריים בילדים, כוללים בעיות תפקוד הקשורות לידיים, לרגליים ולזרועות. לא אחת הליקויים השונים משפיעים זה על זה ואף גורמים זה לזה.
כך לדוגמה, ילד הסובל מפציעה בחוט השדרה (ליקוי נוירולוגי) ולא מסוגל להזיז את רגליו, עשוי לפתח הפרעות שונות בעצמות ושרירי הרגליים (בעיה אורתופדית). כך גם ילד הסובל משיתוק מוחין, עשוי לאבד את השליטה על רגליו למשל ולהזדקק לקביים או כיסא גלגלים.
מה הן הבעיות האורתופדיות השכיחות בילדים?
להלן מספר בעיות אורתופדיות שכיחות בילדים על קצה המזלג:
- עיוות ציר הגפיים או הבדלים באורך הגפיים – עיוות של הגפיים או הבדלים משמעותיים באורך הרגליים הם לרוב תוצאה של חיבור לא תקין של שברים, זיהומים, מחלות מטבוליות או מחלות מולדות בעצמות. יש לציין כי כל עוד מדובר על הבדל של פחות משני ס"מ, הרי שהבעיה לא מחייבת טיפול שכן לא מדובר בהבדל משמעותי.
- בעיות צליעה – צליעה היא בין הבעיות השכיחות ביותר, המופיעה לרוב ללא גורם ברור בילדים באזור גיל שלוש. אצל רוב הילדים הסובלים מצליעה, מתברר כי הגורם לבעיה הוא מאמץ יתר או זיהום נגיפי שהוביל להתפתחות של דלקת חולפת. במקרים האלו לא נדרש כל טיפול. גורם שכיח פחות הוא מחלה על שם פרטס, הפוגעת במפרק הירך.
- בעיות במפרק הירך – כשישה אחוז מהיילודים באים לעולם עם נקע מולד במפרק הירך או פריקה מולדת של מפרקי הירכיים. בעיה זו באה לידי ביטוי באי יציבות של המפרק והטיפול בה מבוסס על החזרת ראש הירך למקום הטבעי שלו ואחזקתו במקום עד להתייצבות של המפרק. אמצעי הקיבוע כוללים בין היתר החתלה כפולה, גבס, רצועות פישוק וניתוח קיבוע במקרים הקשים ביותר.
- פלטפוס – אחת הבעיות השכיחות ביותר בילדים היא תנוחה לא נכונה של כפות הרגליים באופן ספציפי ושל הגפיים התחתונות באופן כללי. במקרים מסוימים כף רגל שטוחה מובילה להתפתחות כאבים ברגליים, אך לרוב די יהיה בהתאמת מדרסים אורתופדיים כדי לטפל בבעיה זו.
- הפרעות ציר בגפיים – הכוונה היא לבעיה שבה כפות הרגליים פונות החוצה או פנימה, בזווית גדולה מדי. לרוב הבעיה חולפת עם הגדילה ולא מחייבת טיפול. במקרים החמורים יותר, ניתן לטפל בבעיה באמצעות ניתוח שבו מנסרים את העצם, מתקנים את הציר ומקבעים את האזור מחדש.
- עקמת – עקמת היא בעיית הגב השכיחה ביותר בקרב ילדים. היא יכולה להופיע בבני כל הגילאים, החל מהלידה וכלה בסיום הצמיחה, אך שכיחה יותר במתבגרים. במקרים הקלים ניתן יהיה להסתפק במעקב בלבד אך במקרים החמורים יותר יהיה צורך לעשות שימוש במחוך קשיח. במקרים החמורים ביותר יומלץ לעבור ניתוח לקיבוע עמוד השדרה.
כיצד הבעיות האורתופדיות משפיעות על התפתחות הילד מבחינה חברתית?
מובן שלא כל הבעיות האורתופדיות באשר הן בהכרח משפיעות בצורה כזו או אחרת על הילד מבחינה חברתית. יחד עם זאת, ישנו מגוון רחב ביותר של בעיות שאכן יכולות להשפיע על הילד באופן משמעותי. חשוב להבין כי כל ילד מושפע מהבעיות מהן הוא סובל בצורה שונה. כך לדוגמה ילד הסובל מעקמת עשוי לפתח רגשי נחיתות קשים ולסבול מנטייה להסתגרות, תחושת ניכור ובידוד חברתי. לעומת זאת ילד באותו הגיל הסובל מעקמת, יכול שלא להיות מושפע מהבעיה מבחינה חברתית כלל.
השוני בהשפעה של הבעיה האורתופדית על הילד מבחינה חברתית נובע ממגוון פרמטרים אינדיבידואליים הקשורים בין היתר לרמת התמיכה שמספקת המשפחה הקרובה, רמת ההבנה במערכת החינוך שבה לומד הילד, מבנה האישיות של הילד ועוד. מטבע הדברים ככול שהבעיה משפיעה בצורה חמורה יותר על הופעתו החיצונית של הילד, על היכולות המוטוריות שלו ועל רמת הניידות שלו, כך הסיכוי שתהיה לה השפעה שלילית על הילד מבחינה חברתית, יהיה גבוה יותר בהתאם.
חשיבות האבחון והטיפול המוקדם
להורים לילדים לא תמיד קל להכיר בכך שהילד שלהם סובל מבעיה רפואית. אי לכך, הורים רבים נוטים לדחות את הפנייה לאבחון רפואי, שכן הם משוכנעים שהבעיות יחלפו מאליהן. כיום ידוע כי מדובר בגישה שלא תורמת מאום לילד. למעשה חלק ניכר מהבעיות האורתופדיות בילדים, בדגש על אלו שהוזכרו לעיל, הן בעיות שחשוב להתחיל לטפל בהן בשלב כמה שיותר מוקדם.
אבחון מוקדם המוביל לטיפול מוקדם, משפר את סיכויי ההחלמה ומסייע למניעת סיבוכים עתידיים. אי לכך, בכל מקרה שבו יש חשד לבעיה אורתופדית בילדים, הדבר החכם ביותר שניתן לעשות הוא לפנות לייעוץ אורתופדי אצל אורתופד ילדים ויפה שעה אחת קודם.