אבחון פסיכו-דידקטי נועד כדי לאבחן את המקור של קשיים שונים בתחומי הדידקטיקה ואת הקשר שקיים ביניהם לבין מצבו הפסיכולוגי של הילד הנבדק.
אבחון זה מורכב משני סוגים של אבחונים: האחד הוא אבחון דידקטי שמטרתו היא לאתר את קיומן של לקויות הלמידה אצל התלמיד ולסווג אותן לקטגוריות (לקויות בתחום תפקודי השפה, תפקודי זיכרון, מנגנוני למידה ותפקוד גרפו-מוטורי).
האחר הוא אבחון פסיכולוגי שמטרתו היא לתת הערכה של יכולותיו הקוגניטיביות של הילד לצד הקשיים אשר ישנם, ויחד עם זאת לאתר את הקשיים של הילד בתחום הרגשי, החברתי, האישי וההתנהגותי. מכיוון שהאבחון מורכב משני סוגי אבחונים הוא נקרא גם בשם "אבחון משולב".
מטרת האבחון הפסיכו-דידקטי
אבחון פסיכו-דידקטי אינו רק אבחון פסיכולוגי אשר נערך לתלמיד בעל ליקויי הלמידה או קשיים בלמידה, אלא הוא בודק גם את הקשיים את והיכולות שלו אשר נותנים את אותותיהם ומשפיעים על התפקוד הלימודי שלו.
אבחון פסיכו-דידקטי מורכב גם ממבחנים דידקטיים וגם ממבחנים נוירו-פסיכולוגיים בנושאים כמו יכולות שפתיות, בעיות של קשב וריכוז, יכולות קריאה, יכולות כתיבה, יכולות גרפו-מוטוריות, למידת אנגלית, למידת חשבון ועוד תחומים שונים.
אבחון פסיכו-דידקטי משמש לאבחון של תלמידים בעלי לקויות למידה, למתן המלצות לצורך סיוע לימודי לתלמידים המתקשים, למתן הקלות שונות במבחנים בתוך בית הספר, במבחני הבגרות ובבחינות במוסדות להשכלה גבוהה.
הפניה לאבחון פסיכו-דידקטי
כאשר תלמיד נתקל בקשיים מתחומים שונים בהיקף רחב או כאשר ישנם קשיים חמורים בתחום הלמידה, הוא מופנה לאבחון פסיכו-דידקטי שבמהלכו מאמתים או שוללים את החשד שקיים לגבי הקשיים, אם ישנם כאלה.
ישנן מספר סיבות אשר בגללן תלמיד מופנה לאבחון פסיכו-דידקטי. סיבה אחת יכולה להיות שישנם גורמים רגשיים בולטים במיוחד בתוך הקשיים הדידקטיים של הילד ויש צורך בהערכה פסיכו-דידקטית אשר פונה בן היתר לתחום הפסיכולוגי-רגשי.
סיבה נוספת להפניה לאבחון יכולה להיות כאשר לא ברורה לחלוטין האינטליגנציה של הילד או יכולת ההבנה שלו, מכיוון שהאבחון פונה גם לכיוון האינטליגנציה. עוד סיבה להפניה לאבחון פסיכו-דידקטי היא כאשר קיימת התלבטות בנושא המסגרת החינוכית שכדאית במיוחד עבור התלמיד המסוים.
מי מאבחן?
אבחון פסיכו-דידקטי נעשה, על פי החוק במדינת ישראל, אך ורק על ידי אנשי מקצוע מורשים שהוסמכו לכך. גורם מקצועי אחד הוא פסיכולוג מומחה אשר הוכשר במיוחד בתחום האבחונים הדידקטיים, וגורם מקצועי אחר הוא פסיכולוג שאינו מומחה לאבחונים פסיכו-דידקטיים, ואז הוא עורך את האבחון ביחד עם מאבחן דידקטי.
במקרה זה כל אחד מאנשי המקצוע (המאבחן הדידקטי והפסיכולוג) מאבחן על פי מומחיותו, אך העיבוד של התוצאות וההסקה של המסקנות נערכים בשיתוף פעולה בין שני הגורמים.
המלצות להמשך הדרך
השלב החשוב ביותר באבחון פסיכו-דידקטי הוא מתן ההמלצות להמשך הדרך הלימודית עבור התלמיד שעבר את האבחון. בתום האבחון ולאחר הסקת המסקנות, הורי התלמיד שנבדק מקבלים לידיהם המלצות בתחום הלימודי והקוגניטיבי, וגם בתחום הרגשי.
מטרתן של כל ההמלצות גם יחד היא לתת להורים הדרכה כיצד לסייע לילד בבית, ולגורמים המקצועיים לתת הכוונה כיצד כדאי ורצוי לעזור לילד במסגרות החינוכיות.
כדי שההמלצות להמשך הדרך יהיו מקיפות ושלמות עליהן להתייחס גם לנקודות החוזק ולכישורים של הילד, ולא רק לקשיים שלו. ההתייחסות ליכולות החיוביות של התלמיד בעל הקשיים בלימודים חשובה ביותר על מנת שאנשי המקצוע המטפלים בו וגם מסגרות החינוך שבהן הוא משתתף ולומד יהיו מודעים אליהן כדי לדעת במה הילד יכול להיעזר על מנת להתמודד עם הקשיים שישנם ועל מנת שיוכל להתגבר עליהם.